האינסולין הבזאלי במשאבות מסופק על ידי הזלפת מינונים נמוכים של אינסולין מהיר כל מספר דקות במטרה לשמור על רמות הגלוקוז יציבות במשך כל היממה. קצב אופטימלי של אינסולין בזאלי מאפשר לשמור על רמות סוכר יציבות ותקינות בלילה עד הבוקר בצום, ולאכול מתי שרעבים או בוחרים ללא חשש מהגעה לרמות סוכר נמוכות.
מציאת הקצב הבזאלי המתאים חיונית להגעה לאיזון סוכר מיטבי! כאשר הקצב הבזאלי נמוך מידי רמות הסוכר יהיו גבוהות מהרצוי וגם הבולוסים (לתיקון רמות הסוכר ועבור הפחמימות) יתקשו לעבוד ביעילות, ובאופן הפוך- כאשר הקצב הבזאלי גבוה מידי, נהיה חשופים לסכנה של היפוגליקמיות מרובות.
איך מבצעים בדיקה בזאלית?
1. כדאי מאד להעזר במד סוכר רציף.
2. על מנת שתוצאות הבדיקה יהיו מהימנות - חשוב שהבדיקה הבזאלית תתבצע ביום שגרתי, ללא פעילות גופנית לא שגרתית, כאשר מרגישים טוב.
3. הבדיקה הבזאלית צריכה להתחיל:
במרחק של לפחות 5 שעות מהבולוס האחרון ולפחות 3 שעות מהארוחה האחרונה (על מנת לנטרל את ההשפעה של המזון ושל האינסולין הפעיל מהבולוס האחרון שניתן על רמות הסוכר).
כאשר רמת הסוכר ההתחלתית היא בין 90-150 מ"ג%
4. יש לבדוק את רמות הגלוקוז אחת לשעה
5. אם רמת הסוכר יורדת מתחת ל-70 יש להפסיק את הבדיקה ולצרוך פחמימות.
המטרה: לשמור על רמות סוכר שלא יעלו או ירדו יותר מ-20 מ"ג% מרמת הסוכר ההתחלתית שנמדדה.
אם רמות הסוכר עולות או יורדות יותר מ-20 מ"ג% יש להוסיף או להפחית את המינון ולחזור על הבדיקה עד שמגיעים לשמירה על רמות הסוכר במשך הזמן הנבדק בשתי בדיקות חוזרות לפחות.
כמה מומלץ להוסיף או להפחית מהקצב הבזאלי? ההמלצה משתנה בהתאם לשני דברים: מינון האינסולין היומי ומידת העליה או הירידה בסוכר שנצפתה בזמן הבדיקה. ככלל- ככל שמינון האינסולין גבוה יותר וככל ששהסוכר תחת צום יעלה או ירד באופן משמעותי יותר- כך ידרש שינוי גדול יותר במינון . אני ממליצה, ברוב המקרים, לבצע שינוי ביחידת המידה הקטנה ביותר שהמשאבה מאפשרת (בחץ אחד) ולהמשיך לשנות בהדרגה כל מספר ימים לפי הצורך עד הגעה למינון המתאים.
באיזה מקטע של היום כדאי להתחיל? בדרך כלל הכי נוח להתחיל לבדוק את שעות הערב והלילה . התאמה טובה של המינון הבזאלי בשעות אלו, בהן אנחנו ישנים ולא אוכלים, תבטיח שמירה על סוכר מאוזן לפחות שליש מהיום ושינה ללא חשש מהיפוגליקמיות או מהיפרגליקמיות.
לדוגמא: נאכל ארוחת ערב מוקדמת עד 18:00 ונוכל להתחיל את הבדיקה 5 שעות לאחר מכן. כלומר נבחן את מקטע היום בין 23:00 ועד הארוחה הבאה יום למחרת.
באותו אופן נוכל לבחון בהמשך גם מקטעים נוספים במהלך היום.
חשוב מאד לדעת! כי הקצב הבזאלי של השעה הנוכחית משפיע מספר שעות לאחר מכן. לכן יש להפחית או להעלות את הקצב הבזאלי 2-3 שעות לפני שרמות הסוכר מתחילות לרדת או לעלות, ואפילו 5-8 שעות לפני ההגעה לנקודת השיא של הסוכר (ההיפר או ההיפו).
עוד משהו חשוב: היחסים בין המינון של הבזאל למינון של הבולוסים יכולים לרמז לנו על התאמת הבזאל: תחת דיאטה סטנדרטית בדרך כלל מינון בזאלי יומי מתאים ינוע בין 48%-54% מסך האינסולין היומי. דיאטות עשירות מאד בפחמימות, פעילות גופנית אינטנסיבית ורגישות גבוהה לאינסולין ידרשו פחות אינסולין בזאלי, ולעומתם דיאטות דלות בפחמימות ידרשו יותר אינסולין בזאלי.
זה לא נשמע פשוט? נכון! התאמת הקצב הבזאלי והתאמת ההגדרות לאינסולין במשאבה דורשת ניסיון ומיומנות! ולכן אני מאד ממליצה להיעזר ברופא סוכרת ובדיאטנית מומחים בטיפול במשאבות אינסולין בשביל להתאים את מינוני האינסולין האישיים המיטביים.
**כל מה שנכתב בפוסט הינו הסברים כללים בלבד שנועדו להנגיש את ההבנה של הטיפול במשאבות האינסולין ואינם מחליפים ייעוץ רפואי או תזונתי אישי. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לפני כל החלטה על שינוי במינון התרופתי.
רפרנס: המהדורה החדשה של הספר המעולה: PUMPING INSULIN- SIXTH EDITION. J. Walsh and R. Roberts